אוחזת בכידון האופניים בשתי ידיים, רק שלא יפילו אותי, "משטרה
אמריקאית", משחק מתועב, אני שונאת אותו אבל אני תמיד משחקת בו, איני יכולה
להתחמק כל הזמן. לפחות כאן אני נראית שלא כמו ב"דגלים" שאותו משחקים
בחושך ואני תמיד תקועה בהגנה קרוב לדגל, מגלה באיחור את התוצאה, שומעת "גנבנו"
כלומר הקבוצה שלי! גנבה את הדגל של הקבוצה השנייה כאשר אני המשכתי
ל"הגן" לשווא, בזמן שהמשחק כבר הוכרע. כדי להתחמק מהאפשרות שיפילו אותי
אני בורחת כמה שיותר רחוק, כמה שאפשר, אין סיכוי שאצליח להפיל מישהו אחר ועדיף לא
לנסות, למה לי להסתבך בנפילה, נעצרת, מתנהגת כאילו משהו נתקע לי בגלגל וסופגת את
העלבון המוכר של מי שעובר לידי באותו רגע "פחדנית", או סתם מתקרב התקרבות
מפחידה על אופניו, רשעים!!! אבל אני עדיין מעדיפה את המשחק הזה שהוא באור למרות
שכל הזמן אני פוחדת ליפול, אוחזת בכוח בכידון, הידיים מתוחות והראש מורם מחכה
להפתעות, רק שלא תגיע ממקום שאיני רואה, ואז נופלת, כי לא שמתי לב לשיח שהיה כל כך
קרוב. או שזו הדרך היחידה לקחת הפסקה מהמאבק המגעיל הזה, ליפול, בטעות, באופן
שאינו נחשב כאילו הפילו אותי אבל נותן הפסקה והקלה מהמאמץ המתמשך.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה