יומנים נכתבים לרוב על ידי אנשים שחונכו
לכך או שנמצאים בצומת בחייהם או בצומת היסטורית. כאשר ביכולתו של הכותב להבין את
חשיבות המאורעות שהוא מתעד עוברים הדברים בין תיעוד עובדתי להרהורים על הארועים.
יומנים משמשים פעמים רבות בסיס לכתיבת סיפור
חיים. השימוש ביומן יכול להיות רב פנים, משילוב חלקים ממנו במהלך הסיפור הכללי
שנעשה בין השאר לסיפור מסגרת ועד חשיבה על היומן. היומן הוא פרטי ואישי עד כדי
שאנשים נוטים למעט להעזר בו. יחד עם זאת במרחק זמן ניתן למצוא את הדרך הנוחה לכותב
להתיחס ליומן כאחד המקורות הזמינים בבואו לכתוב סיפור חיים.
כך כותבת הילסום ביומנה ביוני 1942:
"אלוהים לא חייב לנו הסבר, אנחנו חייבים לו". וכנגד התחושה הקשה
והמרירות הנשמעת סביבה כלפי אלוהים היא אומרת: "אני לא מרגישה בכלל שמישהו
אוחז בי בציפורניו, אני מרגישה שאלוהים אוחז בי בזרועותיו"
במקום אחר ביומן היא מבהירה יותר את
מקורות אמונתה:
זה מפליא כל כך. אנחנו שרויים במלחמה. אנשים נשלחים למחנות ריכוז. מעשי האכזריות היומיומיים הולכיםומתרבים… אני רואה את הבהלה שבאנשים, את הסבל האנושי ההולך ומצטבר… כל אלו ידועים לי ועיני פקוחות לכלגילוי חדש של המציאות. ובכל זאת… אני מוצאת את עצמי נשענת על חזה החיים… ככה זה, זאת תחושת החיים שליואין מלחמה או מעשה אכזריות… אשר יוכלו לשנות אותה (עמ‘
76־75).
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה