המידע שנאסף בסדרת ראיונות עם האדם שסיפור חייו נכתב
הוא הבסיס לעיבוד סיפור החיים. ניתן לכוון את הראיונות לתמונה כרונולוגית
והיסטורית של המרואין וניתן לחפש
דרכים מגוונות בהצגת סיפור חיים. כגון: ארועים מכוננים,
דמויות מכוננות, נראטיב שעובר מדור לדור, תבניות מחשבתיות וביטויין בחיי המספר.
תהליך דומה מתרחש בבואנו לארגן סיפור מקום או סיפור
יישובי. היקף הספר ומטרותיו קובעים במקרה של ספר יישוב את מבנה הרצף הסיפורי ומכך
נגזרים היקף המידע שיש לארגן מתחקיר על סמך מקורות מידע ומראיונות עם אנשי המקום
לדורותיו.
כאשר כותבים ספר יובל והיקף היריעה מתרחב ניתן לתת מקום
למידע רב יותר ולהסתכלות רחבה יותר. לא רק סיקור חמישים השנים הוא הקובע אלא היכולת לקבל תמונה אחת בחלקו של
הספר ותמונות חלקיות בחלקים אחרים. חשוב לשאול את השאלה כיצד יצטרפו חלקי הפאזל
למראה אחד שלם. משפחות שהדור השני והשלישי בהן נשאר לחיות במקום או באזור יכולות
לעתים לסייע רבות בהבנה כיצד תהליכים שהחלו בדור הסבים משפיעים על דור הנכדים.
הדבר מסייע למעקב אחר ההשפעה של רעיונות ועקרונות שנשמרו לאורך שנים והופעתם
בצורות שונות. מצבים שבהם לא נשמר רצף מספרים אף הם סיפור מעניין המעיד על האזור
או המקום.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה