הזיכרונות, ההתנסויות
והחוויות שאנו צוברים במהלך חיינו מעצבים את זהותנו ואת דמותנו המקצועית ויוצרים
את "סיפור החיים" שלנו.
סיפורי יישוב נבנים
על עיקרון דומה, הזכרונות המשותפים של
אנשי היישוב, ההתנסויות שחלו אצל רוב המספרים, מי יותר ומי פחות, והחוויות המשותפות
הן שבונות את הסיפור. ההבדל החשוב בין ארגון סיפור יישוב לסיפור חיים שבסיפור חיים
אין עובדות ונתונים אוביקטביים ובסיפורי יישוב יש.
סיפורי אזור וספרי יובל
במיוחד יכולים להיות ארגון של סיפורי היישובים למכלול ויכולים לאפיין את האזור כפי
שפועלת האנשה בשיר. כלומר יש חשיבות למעבר מהפרטים אל התמונה הכוללת עוד יותר מאשר
בספרי יישובים.
על כן נשאלת השאלה אם
יש לאזור נראטיב או שיש לארגנו בעזרת כתיבת הסיפור האזורי
אין זה אתגר קל אך הוא
אפשרי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה