סיפורו של אדם

יש החיים כדי לספר ויש המספרים כדי לחיות, יש שאומרים הסיפור יוצר את האדם ויש שיודעים שהאדם יוצר את הסיפור. כשסיפורו של האדם מוכן במחשבתו הוא לא יכול לתת למחשבה ליצור מחדש סיפור חי ואותנטי.

הכתיבה לא נועדה רק לבטא את חייך, חייך נועדו בין השאר להגיע לידי ביטוי

יש סיפורים שחיים לנצח משום שהם עוברים בין דור לדור

הורים  רבים יודעים לחבר את הילדים שלהם לעבר המשפחתי, בין אם  על-ידי קשרים קבועים עם הסבים וקרובי משפחה אחרים, או בעזרת סיפורים ותמונות מדורות קודמים – כל אלו יוצרים הזדהות עם המשפחה. ככל שההורים מצליחים לחבר את הילדים לסיפורים המיוחדים של אבותיהם, כך נוצרת "גאוות יחידה". אותה גאוה מחזקת את התא המשפחתי ואת היחיד כפי שהיא בונה את הקהילתיות השבטית.

בנייה מחדש של סיפורים אבודים בעזרת מידע חלקי ושיתוף נציגים משפחתיים מדורות שונים מחזקת את הרגשת השייכות של היחידים, הצעירים יותר כלפי הקהילתיות והשבטיות של בני המשפחה.