כאשר אדם פונה לכותב סיפורי חיים דרושות הבנה בתחומי
התוכן ותקשורת טובה בתחום היחסים.
הסכם כתוב בנוגע למספר הראיונות, מספר תחנות העצירה
שבהן יקרא המספר את הטיוטות שהכותב יגיש לו, יעיר וידע מראש את היקף ההערות
והתיקונים שסביר שיתאפשרו לו.
בתחום התוכן ינסה הכותב, מי שעתיד לקחת על עצמו את
משימת כתיבת סיפור החיים להבין אם יש בארועים שהמספר מזכיר בסיס לסיפור. לא כל רצף
ארועים יכול להיבנות ולהיכתב באופן מרתק וסיפורי. במקרה שספק בידו מוטב שיבחן דרכים
להציע טיוטות ויגדיר את תחומי השיפוט של המספר. את מספר הטיוטות שביכולתו להציע
ואלו יוגדרו מראש.
הכרות בונה כוללת בדיקה הדדית של התאמה. תפקידו של
הכותב לכוון את הראיונות לתמונה כוללת, מעניינת ומושכת לקריאה. תמונה שתיתן הבנה
כרונולוגית והיסטורית של המרואין. כגון: ארועים מכוננים, דמויות מכוננות, נראטיב
שעובר מדור לדור, תבניות מחשבתיות וביטויין בחיי המספר.
המספר מצדו מעונין לבדוק את האמון שהכותב מעורר בו.
כיצד הכותב מעריך את סיפורו ועד כמה הוא נלהב ביחס למאורעות.
כמו כל שני אנשים היוצאים יחד למשימה שקשה להגדיר את כל
שלביה מראש יכולים השניים להצליח במשימה המשותפת או למעוד בשלבים שונים בה. כדי
להבהיר דרכים לברר את ההתאמה ההדדית מוצעת כאן דרך בדיקה.
המספר, מי שסיפורו עתיד להיכתב ישאל את עצמו שאלותה
מרכזיות כגון: "האם ברצוני להיפתח לאדם שמולי"? "האם אוכל לתת בו
אמון"? "האם אוהב את סגנון כתיבתו כשיעסוק בי ואיך אוכל לכוון את קצב
עבודתו כך שיתאים ליכולתי להיפתח"?
אם ברור לכותב כי לפניו מקורות מעניינים ומתאימים
לכתיבת סיפור חיים הוא יכול להציע דרך עבודה ולכוון את המספר לפרקי זמן בהם תהינה
הפסקות בעבודה ושבהן יבחן את החומר ויעיר עליו כדי שיהיה חלק מהתהליך,
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה