המבט האישי ביחס לתרבות והיסטוריה בסיפור החיים

תמונת דגל הדיו באום רשרש היא אילת היא בעלת משמעות עבורי,  אבי הוא אחד המצולמים שם אך קשה לנו לזהותו משום שמעולם לא הראה לנו מי הוא בתמונה שכולה מבט אל גב המצולמים, ועכשו מאוחר מדי.
הדברים הבאים על מפגשי ההיסטוריה עם סיפור החיים הפרטי נוגעים לרבים ואף לסיפור חייו של אבי

כתיבת סיפור חיים כמו נושאים אחרים יכולה להיכתב מנקודות מבט שונות ורבות. אנשים לא מעטים אינם מסתפקים בסיפור פרטי שבו האדם נמצא במרכז הסיפור. נגיעות של חייהם בהיסטוריה נותנות לדעתם טעם משמעותי יותר לסיפורם. לאנשים רבים בישראל יש חוויות שההיסטוריה של עם ישראל או ארץ ישראל נוגעת בהן.

שילוב חויה אישית הנוגעת בהיסטוריה הישראלית או בהיסטוריה של עם ישראל מתאימה

במיוחד לאנשים שאינם נוטים לראות בחייהם הפרטיים עניין לכתיבת ספר. לעומת זאת יש פעמים רבות תרומה במבט של חייל, מפקד או ניצול להבנת ארוע שההיסטוריה שלו סופרה מתוך צורך בשינויי מידע מדיניים. נוסף לכך יש חשיבות לחויה של היחיד בין אם סיפורו מתאים לפרטי הארוע כפי שפורסמו ובין אם לאו.

רוב הגברים השתתפו במלחמות עם ישראל, אנשים לא מעטים עברו טראומות הקשורות במלחמות בדרך זו או אחרת, השואה שהיא נושא רגיש בסיפורים אישיים מסופרת כבר לא רק מנקודת מבט של ניצולים, חוויות הדור השני כילדים שזורות בתרבות הישראלית.

מנקודת מבט כזו מוטב שאדם המתלבט אם סיפורו ראוי להיכתב ישאל את עצמו על זכרונות מארועים כאלו. אין הכונה לחשיבות תפקידו בארוע אלא ליכולת ההתבוננות בארוע מנקודת מבטו כיום והשפעתה על חייו.