"למה לספר ולכתוב סיפור חיים?"

עולם הדיגיטלי החדש שבו אנו חיים משתנה בכל רגע, מרוץ החיים מקשה עלינו לעצור, להביט לאחור ולהיזכר במקום ממנו צמחנו. לעתים קרובות אנחנו שוכחים שכדי להגיע אל המקום בו אנחנו נמצאים היום עשינו דרך ארוכה ומפותלת. נטלנו סיכונים ועמדנו בפני סכנות. פעמים רבות היו אלו הורינו שנחלצו מעוני, מרעב או מלחמה. את כל אלו אנחנו שוכחים בחיי היום יום. הילדים והנכדים יודעים פחות. בשבילם העבר וההיסטוריה המשפחתית הם עולם סגור ונסתר – עולם נשכח. הנכדים והנינים, הדורות הצעירים זקוקים לידע המופלא הזה, לשורשים המשפחתיים שלהם,

 יש סיפורי חיים המבוססים בעיקר על חוויות אישיות ומתמקדים בתולדותיו של היחיד. יש המשלבים בסיפורם את ההקשר המשפחתי של חייהם. אפשר לספר את סיפור החיים כאילו הוא מתחיל עוד טרם הולדתו של גיבור הסיפור, משום שבאופן טבעי הוא חושף גם רבדים מחייהם של ההורים, של הסבים ולעתים אף מחייהם של דורות קדומים אף יותר. נית כמובן לכתוב אותו כאילו המספר אינו קשור לעברו.

התשובה לשאלה מדוע לכתוב סיפור חיים קשורה בבחירות אלו.