אחד הנושאים שמעטים רוצים לחשוב עליהם בתכנון סיפור
חיים הוא אי התאמה בין המספר לבין ציפיות הסביבה. אי
התאמה כזו היא תופעה הרווחת בישראל. במדינה שחלק מתהליך ההתהוות נבנה על תרבות
היחד נתפסו שונות או מיוחדות באופן לא חיובי. הדברים עברו שינוי מסוים. קל יותר
להיזכר בחוויות כאלו כחלק מארועים שעיצבו את סיפור החיים. להעמידן באור שונה מזה
שהמספר חוה אותן כילד ולחוות אותן מחדש. החוויה המחודשת קשורה ביכולתו של המספר
לחשוב מחדש תוך כדי הכתיבה על יחסו לארועים. מדובר בתהליך הדורש התקרבות לזכרונות
בלתי נעימים ושחזורם מנקודות מבט משתנות. הכתיבה יכולה להתרחש מספר פעמים כדי
שעניין זה יתאפשר.
שמי סמדר נבו. אם לשלוש בנות, זוגה של....בת של... כותבת סיפורי חיים, מטפלת בשיטת פאולה הבלוג שלפניכם מתאר את ניסיוני בכתיבת סיפורי חיים ואת כתיבתי האישית. העניין שלי בתהליך כתיבת סיפור הוא לגלות את הסמוי ולהדגיש את הגלוי. הקושי לספר על עצמי מוכר לי מחיי, כשאני מראיינת אנשים כדי לכתוב את סיפור חייהם אני מרגישה שהתקרבות לחייהם משחררת אותי ואותם להבין מחדש מה חשוב ומה לא חשוב בחיים באשר הם. כתיבת סיפורים שלי ושל אחרים גילתה לי דרך תקשורת מיוחדת
יום שבת, 20 בספטמבר 2014
ציפיות חברתיות והשפעתן על סיפורי חיים
תוויות:
"סיפור חיים",
"סיפור חיים" מסרים,
אבני דרך,
אסוסיאציות,
ביחס לעבר,
הסתגלות,
חויות אישיות,
חיי המספר,
saper ma
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה