חויה וזיכרונה בתחילת סיפור החיים

הסיפור האישי מתחיל בזיכרון או חויה שהכותב רוצה להכיר באמצעות הכתיבה ולהעמיק בפנים השונות שיש בה. מקצת מזכרונות הילדות מבוססים על קצה קצהו של גרעין אמת ואחרים מפתחים פרט ויזואלי או דמיון לגבי פרט כזה. הקשר שבין המציאות לסיפור אינו העיקר, זיכרונות הם הבסיס הנוח ביותר לאיתור תכנים המעסיקים את הכותב/ת והפנייה אליהם היא קודם לכל מעצם היותם חלק בלתי נפרד מעולמו של הכותב. זכרונות שבים ועולים ככל שנותנים להם פתח ובהיותם כאלו יש להם כוח חיות שונה מסיפור דמיוני, הם מקבלים פנים שונות בקלות יתרה במיוחד בהשואה לתכנים שאין בהם דבר ביחס לעולמו האישי של הכותב. הסיפור האישי אינו צריך לעמוד בקריטריונים של ספרות וכתיבה כלשהיא, ייחודו בקרבתו לבעליו, גם אם נאחז הכותב בבדל זיכרון יהיה הסיפור האישי קרוב לעולמו יותר מכל סיפור דמיוני שהוא.