הכאב-מקום לפיתוח שיחה והחלמה בכתיבת סיפור חיים

כתיבת סיפור חיים יכולה לגעת ולהגיע לשדות רבים בחייו של אדם. אחד מהם הוא הכאב, אנשים מעטים פונים לכתיבת סיפור חיים כדי לסגור קצוות פרומים בחייהם, יש מצבים שהצורך לסגור קצוות אלו עולה במהלך תהליך כתיבת הסיפור בלי שאיש כיוון לכך, הקטע הבא מסביר את השימוש בכאב בהבטים טיפוליים. מובן שבתהליך כתיבת סיפור חיים לא מדובר בנגיעה בכאב ברמות טיפוליות. מדובר באפשרות שפותח סיפור החיים לבדוק אם יש מקום להיכנס לדיאלוגים שנסגרו. הן בין האדם לבין עצמו והן בין האדם לחבריו ובני משפחתו הכאב, מלבד ערכו הפונקציונלי החשוב כשומר הסף של שלמות הגוף, הוא אחד משערי השיח הגדולים. הוא מזמין דיבור וקשר, משום שכאשר מקבלים את כאבו של אדם אחר נכנסים עמו לאינטימיות. לעומת זאת, כאשר מפקפקים בכאב או מתעלמים ממנו, שוללים חלק יסודי בקיומו של האחר. הכאב הוא דרך המלך להיכרות עצמית ולגילוי המרחב הפנימי של הנפש. כל עוד הכאב מודחק או מושתק, מוכחשים יחד עמו חלקים משמעותיים בקיום. אולם כאשר הכאב חזק עד כדי חוסר יכולת להתעלם ממנו נוצר כורח לעצור הכל, להתמקד, לשאול ולחפש תשובה. להיכנס לדיאלוג. הייסורים במובן זה מעניקים אפשרות לחולל שינוי נפשי דווקא דרך דיבור עצמי והבנה עצמית