לצאת מן העולם בשירה – חייה ומותה של
אתי הילסום/ אדמיאל קוסמן
אסתר (אתי) הילסום נולדה
בשנת 1914 למשפחה יהודית הולנדית משכילה ומתבוללת בעיר מידלבורג. אביה של אתי היה
מרצה וחוקר של העולם הקלאסי, ואימה היתה בת למשפחה יהודית שהיגרה להולנד מרוסיה.
באותן שנים שהנאצים עלו לשלטון בגרמניה השכנה, אתי היתה שקועה במסעות של חיפוש
עצמי, ואף סיימה לימודי משפטים.
במרץ 1941, מיד לאחר
שהנאצים פלשו להולנד אתי החלה לכתוב יומן. יומן זה ששרד לאחר המלחמה הפך בעיני
רבים לספר מופת, שממנו ניכרת בבירור ראייה רוחנית מיוחדת במינה. ביולי 1942 בחרה
אתי להצטרף למחנה ווסטרברוק שבצפון הולנד כדי לסייע ליהודים שהיו כלואים שם, אף
שיכלה להתחמק מסיבות שונות מלהיכלא יחד עם בני משפחתה. במחנה זה רוכזו יהודי הולנד
שנשלחו על ידי הנאצים לאושוויץ. אתי נרצחה שנה לאחר מכן, באושוויץ, בהיותה בת 29.
אנו יודעים עליה היום רק משום שכתשעה חודשים לאחר הפלישה
הגרמנית להולנד החלה אתי לכתוב יומן אישי ששרד, למזלנו הרב. היומן תורגם לעברית על
ידי שולמית במברגר וראה אור כמה פעמים (מהדורה אחרונה יצאה ב"כתר" 2002,
תחת הכותר: "השמיים שבתוכי: יומנה של אתי הילסום").
מן היומן עולה שאתי נקלעה
למהומה הנוראית של מלחמת העולם השנייה כשהיא עדיין בשלב חיפושים ובירורים בכל
הנושאים הגדולים של החיים: אהבה, אלוהים, מיניות.
אהרן אפלפלד, בהקדמה
לספר, מציין זהו יומן יוצא דופן במיוחד, משום שהשואה נתפסת בדרך כלל, ברוב העדויות
המוכרות כרגע של התרוקנות האור האלוהי מן העולם, אך אצל אתי הילסום דווקא רגעי
המצוקה הללו הם רגעים של התעלות רוחנית. מבחינתה המוות, התנאטוס, איננו אלא עוד
מאורע בחיי האדם שניתן לחוות אותו בעוצמה רליגיוזית גדולה בדיוק כמו רגעי היופי
והארוס הממלאים את המציאות.
ההבדל בין יומן לסיפור חיים נע בין מה שנכתב בהווה למה שנכתב ביחס לעבר, כשכותבים בהווה עולה הסיכוי להקפיד בתחום העובדות, זאת לעומת הכתיבה מנקודת מבט המסתכלת לאחור. לעומת זאת לכותב בהווה חסרה הפרספקטיבה שיכולה להיות לכותב על העבר.
יש ספורי חיים המאחדים הווה ועבר בנקודת ההסתכלות שלהם, הם דורשים לעתים שינויים רבים במהלך הכתיבה והכותב או המספר נתרם בתהליך המאחד שלבים שונים בחייו
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה