במסגרת לימודי "הנחיית משפחה" במכון מעגלים
נפגשתי מחדש עם התבוננות בי ובמשפחתי דרך כתיבה. הצורך או החובה לכתוב תגובה
לשיעורים במעגלים שעסקו בעקרונות ביחסי משפחה פתח צוהר חדש בתפקידיי המשפחתיים
וביחסיי עם בני משפחתי. חזרתי להיות בת מנקודת מבט חדשה, לשאול את עצמי שאלות על
תפקידי כאם וכאישה, התמודדתי מחדש עם השאלה עד כמה אני אדם לעצמי במשפחתי.
אדם הנכון להיכנס לסוג התבוננות דומה על חייו ויחסיו עם
העולם יכול לכתוב סיפור חיים ללא ארועים מעניינים במיוחד או ארועים שנוגעים
להסטוריה של עם ישראל וארץ ישראל.
בכל משפחה מצוי סיפור, גם במשפחות שחייהן התנהלו ללא
מהמורות מיוחדות. הבנת עקרונות היחסים בין בני משפחה היא סיפור לעצמו, סיפור שווה
לכל הדעות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה