אמא הייתה אמנית בנפשה ותמיד עסקה בסוג של אומנות
כלשהי, בשבילי זה היה דבר ברור , מעין דרך
חיים, תמיד יצרנו בבית , בכיתות הנמוכות הכי אהבתי את שיעורי המלאכה, ואחר כך בתיכון הלכתי למגמת אומנות, בעצם זה היה כמעט
הנושא היחיד שנבחנתי בו בבגרויות . על
פניו, זה נשמע כמו סיפור די רגיל, מסלול מוכר שכמעט כל בן קיבוץ עובר, אבל בדרך
הזו עברתי עוד המון רגעים, תקופות שלמות שבהן נאבקתי יחד עם אימא על החיים שלה,
נאבקתי על עצמי, על השפיות שלי, על החיים שלי, בסיפור האישי שלי, שאני קוראת לו
"סיפור חיים פרטי", אני מספרת על כל מיני זיכרונות שהיו לי
מהילדות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה