מה חושבים
הסינים על הפחד?
הקליגרפיה
הסינית היא לא עוד סוג של כתב, כמו הלטיני או העברי. בגלל שהיא כתב שצמח מציורים,
צירוף הסימניות שמרכיבז כל מילה מספר לא מעט על הלכי המחשבה בתרבות הסינית. למשל –
המילה "לחשוב" מורכבת מהסימניות "לב" ו"מוח" (כן,
הסינים ידעו מזמן על אינטליגנציה רגשית), ואילו המילה "מורה" מורכבת
מאותן סימניות שמרכיבות את המילה "תלמיד" – כי כדי להיות מורה, מאמינים
הסינים, עליך להיות תלמיד תמידי.
ודווקא לפחד
מתייחסת הקליגרפיה הסינית בפשטות רבה מאד: הסימניות המתארות אותו מראות רק דבר
אחד: מה קורה כשמפחדים.
"בכתב
הציורים העתיק, שממנו צמחה הקליגרפיה הסינית לפני 5000 שנה, המילה פחד מצוירת על
ידי צירוף הסימניות 'לב' ו'לבן'", מסבירה תרצה פייטן-סלע, מומחית לקליגרפיה
סינית-יפנית המלמדת קליגרפיה בקמפוס ברושים באוניברסיטת תל אביב. "המשמעות
היא שבעת פחד הדם לא עובר דרך הלב, אלא כאילו קופא בעורקים. הסימנית 'לבן' מתייחסת
גם לחיוורון הפנים בעת פחד."
"בסין
וביפן ישנן שתי סימניות נוספות שמשמעותן 'פחד': הראשונה משלבת שלושה ציורי מילים:
'לב', 'עובד' ו-'יוצא מהשגרה': ובקיצור, מה שאנחנו קוראים בעברית 'החסרת פעימה'.
"הסימנית
השנייה למילה 'פחד' משלבת בין המילים 'בד כותנה' ו'לב' – ובמילים אחרות, בד שמכסה
את הלב. הפחד, חשבו הסינים, כאילו חונק את
הלב, מפריע לו לפעול ולראות את הדברים כפי שהם.
"מעניין
שגם הסינים, כמונו, התייחסו לפחד כאל משהו שקשור ללב, ולא למוח. אלא שהלב בתרבות
הסינית אינו רק מרכז הרגשות: הוא גם שותף בחשיבה, והוא הנפש והנשמה. הוא האיבר
הראשון שנוצר, ומה שנשאר מאיתנו אחרי שהגוף מכלה את תפקידו. הוא זה שמרכז את כל
הפעילות בגוף. ועכשיו, רק תדמיינו מה קורה לנו כשפחד מפריע לאיבר הכל-כך חשוב הזה
לתפקד כראוי."
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה