תגובות לטור של אלכס אפשטיין ב"הארץ"

מדריך כתיבה זעיר בשמונה שלבים.1. התאהב בסיפור שלך. 2. נסה לכתוב אותו. 3. היכשל. 4. עזוב אותו. 5. נסה לשכוח אותו. 6. היכשל. 7. חזור אליו.
8. כתוב.

השלבים שמציע אלכס אפשטיין מוכרים לכותבים רבים המנסים את דרכם וכן למורים לכתיבה ולמנחי סדנאות.
רוב השלבים האלו מתאימים לכותבי סיפורי חיים. ההצעה להתאהב בסיפור שלך אינה דרושה. מי שמספר את סיפור חייו מתחיל מעמדה של אהבה, הכותב מפיו מתאהב פעמים רבות בסיפור דרכו, דרך המספר. בלי שייוצר קשר של חיבה לסיפור לא יכול המספר לספרו והשומע לכותבו.
העובדה שבדרך יש שלבים שמרגישים דומים לכישלון היא חלק מובנה מהסיפור, כך גם העזיבה, לכל כתיבה יש הקצב שלה ולסיפור חיים לא כל שכן.
השלבים שהובאו כאן טובים כדרך לצפות את התהליך, מובן שאין הכרח לעבור את כל השלבים. החלק החשוב הוא היחס לטיוטה הראשונה כבסיס לעבודה, כטיוטה ולא עניין אחר. בסיפור חיים מצטברות עובדות ונאספים זכרונות בשלבים שונים, הטיוטות הולכות ומצטברות ואין הכרח לכלול את כולן, הן מסמנות את הדרך. בשלבי העיבוד הסופיים כאשר מתחילים לחשוב מי הם הקוראים הפוטנציאליים מתחיל שלב עריכה חשוב מהן כמותו, שכן כאן יוצא הכותב מעולמו שלו ושואל את עצמו איך יובן סיפורו על ידי אדם אחר.