העברות בין דוריות המתגלות בסיפור חיינו

טיפולים פסיכולוגיים ופיסיולוגיים שונים מעוררים אצל רבים זכרונות ומידע מעברם כילדים. העיסוק בתכנים הקשורים בילדות יכול להיות כר נרחב להבנות חשובות ויישומיות וגם סוג של התבוססות בבוץ. לעתים התפקוד כהורה משנה את זוית המבט של מי שמתבונן על עברו כילד או מי שנוטה לעסוק באשמתם של הוריו, סביבתו ותנאי לידתו טרם היה להורה. סיפורי ילדות ונערות; אלו שמתמקדים במספר עצמו או ביחסים בין הוריו, סיפורים שסופם או אמצעם אינו ידוע למי שהתחיל לספרם עלולים להידמות לטיפול פסיכולוגי ואין הדבר כך. כותב הסיפורים או מספרם בעל פה דולה מהם את שחפצה נפשו ואינו תלוי בהקשר זה ביחסיו עם אדם אחר. מי שפורק את מחשבותיו על הנייר באופן נטול סדר ומטרה יכול למצוא עצמו מפרק מן הכתוב פרורי הבנה שבהופכם לסיפור הם יכולים לפנות בכיוונים רבים; ריאליסטים, דימיוניים, רבי משמעות או פשוטים להבנה. הסיפורים הם האמצעי שבעזרתו מתארגנים התכנים לכלי תקשורתי בין אדם למחשבתו או בינו לבין חברו. ומה עניין התפקוד כהורה לזכרונות ולסיפורי הילדות? התפקוד ההורי מעלה זכרונות מגוונים. מקצתם מגדיר את סגנון ההורות ומקצתם מעורר דילמות. לעתים מגלה המתבונן דרך כתיבתו כי דגם ההורות שהופנם בו כילד מקבע את סגנון ההורות שלו עצמו. פרוק הדגמים האלו דרך סיפורם מאפשר לכותב לבדוק מחדש רעיונות ותגובות של סגנון ההורות שלו. לעתים משמש החומר הזה למבט חדש על יחסיו עם הוריו ולעתים לגיוון ושינוי סגנון ההורות המוטבע בו.