דמות האם המזינה והדואגת בשירים ובסיפורי חיים

יש לי אישה שאוהבת אותי, 
היא רק שלי. 
היא מכירה אותי מהתחלה 
שלי שלה. 
היא מוכרחה להיות חכמה - 
אמא שלי 
ואת השיר אני שר בשבילה 

אמא, אמא, 
את הינקת אותי, 
את פינקת אותי, 
את הבאת אותי, 
אמא,אמא, 
את פינקת אותי, 
את הבאת אותי, 
את. 

כמה ימים שביליתי איתה - 
אמא שלי. 
כמה דמעות שמחיתי איתה 
שלי שלה 
כמה דברים שגיליתי איתה - 
אמא שלי 
כמה תקוות שתליתי איתה 

אמא, אמא... 

תמיד היית איתי 
גם כשהייתי לבדי. 
תמיד אהיה איתך - 
אמא שלי. 

יש לפעמים שאני בצרות - 
אמא שלי. 
את מבינה את זה בין השורות 
שלי שלך 
למה דואגת ולא ישנה - 
אמא שלי. 
איך זה שאם לא סומכת על בנה? 

 תפקיד האם בשיר זה מוגדר כקבלה מלאה, האם מזינה גופנית ונפשית, בוראת וחוקרת, מעוררת את התקוה ומבינה במצבים רבים. זהו סיפור משפחתי מושלם אך אין בו עלילה מלבד בשאלת הסיום "איך זה שאם לא סומכת על בנה?" שאלה שמעמידה את מושג הדאגה האימהית המוכרת לאימהות באשר הן בסימן שאלה. הדובר בשיר הבין לפני רבים וטובים שדאגה מחלישה ובזה מערערת חלק מיסודות התמיכה שאם בונה. כבר בשיר אחד מצאנו שאלה חשובה לסיפור חיים