מודל המשפחה של מנושין וסיפורי חיים

לפי מנושין המשפחה היא המקום שבו נוצרת הזהות של חבריה על ידי תחושת שייכות ותחושת מובדלות. תחושת הזהות של כל אחד מחברי המשפחה מושפעת מתחושת השייכות שלו למשפחה מסוימת (שמרית פלומבו תמיד תהיה שייכת למשפחת פלומבו). תחושת המובדלות והעצמיות נוצרת כתוצאה מהשתתפות בתת-מערכות משפחתיות, בהקשרים משפחתיים וכן בקבוצות מחוץ למשפחה. ההסתגלות של המשפחה לצרכים של הילד תוחמת שטחי אוטונומיה אותם הוא חווה כניפרדות. אבל תחושת הזהות שלו עדיין מושפעת על ידי תחושת השתייכותו לקבוצות שונות.

כתיבת סיפור חיים מחברת את הכותב פעמים רבות למשפחת המוצא, להוציא אנשים שחוויותיהם קשות, סגנונות ההורות שבני המשפחה חוו והזכרונות ממנה משפיעים על חלק מהפרקים שמספרים עוסקים בהם. הדברים שמנושין מזכיר על תחושת הזהות שבנויה על תחושת השייכות עולה בסיפורים רבים משום שהיא משפיעה על הציפיות של מספרי הסיפורים מעצמם כהורים.

כותבי סיפורי חיים בכל גיל רוצים לעסוק במשפחת המוצא. פעמים רבות חסר למספר מידע על משפחת המוצא שלו, עד כדי קושי להבין דברים באישיותו.

מסיבות אלו כתיבת סיפור חיים למען הדורות הבאים מקבלת נופח רגשי נוסף לתעודי.