חשיבות ההסכם עבור אנשים שאינם רוצים לפגוש בבלתי צפוי בסיפור חייהם

ניתן לחלק את תהליך כתיבת סיפור החיים למצבים צפויים ולמצבים בלתי צפויים. המצבים הצפויים הם מידע שהמספר עסוק בו במחשבתו ורוצה להעלותו על הכתב. הוא מודע לכך שיהיו שינויים מעטים באופן הארגון שהכותב יתן לתוכן המסופר ומתכנן כיצד יתמודד עם שינויים כאלו.

המצבים הבלתי צפויים הם האפשרות שהכותב/ת ירצה להתקדם לאזורים בחייו של המספר שהמספר אינו מודע להם או אינו רוצה לעסוק בהם.

המספר מודע באופן חלקי לאי נעימות הצפויה לו אם יפנה כותב/ת הסיפור למקומות שאינם צפויים לו. משלב זה ביכולתו לבחור בין שתי אפשרויות: להחליט ברגעי אמת מה ברצונו לעשות או להחליט מראש שלא יפנה לכיוונים שאינו מעונין לגעת בהם, בין אם יתגלה בו עניין ובין אם לא.

האסטרטגיה האחרונה דרושה לאנשים שפרטיותם חשובה להם יותר מכל, אנשים שמעדיפים לא לכתוב סיפור חיים כי אינם רוצים להיתקל בבלתי צפוי. ההצעה לקבוע את הגבולות מראש באופן שיהיה חלק מההסכם עם הכותב/ת תאפשר להם לעשות מעשה שמצפה להעשות. תשחרר אותם מנטל מסוים ותאפשר להם חופש פעולה רב יותר.

כתיבת סיפור חיים בשלבים בלתי מתוכננים

כתיבת סיפור חיים יכולה להתחיל במובן הסיפורי מכל שלב בחיים, מכל בדל של זיכרון או מחשבה. במצבים רבים פרק מסוים בחיים יעורר יותר עניין בפרק אחר המזכיר אותו או יכול לענות על שאלות שהתעוררו ביחס לפרק שסופר ונכתב.

מנקודת מבט זו אין לילדות יתרון כלשהו ואין הכרח לגעת בה, לכן ניתן להשתמש ברעיונותיו של פיאז'ה המובאים בהמשך כתאוריה על למידה, התבגרות וצמיחה שאינה תלויית גיל.

אם נניח שיכולת החשיבה שלנו מתפתחת עם הגיל כדברי פיאז'ה אך נבחר לצפות בהתפתחותה מכל פרק זמן שבו נתרכז יהיה העניין הסיפורי מרוכז ברעיונות שיש למספר על החיים. התפתחות מחשבתו תנוע אם כך בין השלב שבו יתחיל לבחון את הרעיונות ותמשיך אל שלב אחר שיבחר להתרכז בו.

רעיונותיו של פיאז'ה מובאים בזאת לצורך הבנת ההקשר של דברים אלו

לפי פיאז'ה

יכולת החשיבה שלנו מתפתחת עם הגיל, והיא תוצאה של פעילות גומלין עם הסביבה. הסביבה מרעיפה עלינו גירויים כל הזמן ואנו מגיבים לגירויים אלה, יוזמים, משנים ולוקחים חלק בהתרחשויות בסביבתנו. פעילות הגומלין מובילה ללמידה. כאשר נתקלים בגירוי שאינו מתאים לסכמות, מופר האיזון ונוצר מצב של אי שיווי משקל הגורם לנו להטמיע אותו (עיוות הגירוי כך שיתאים לסכימה) או להתאים (להוסיף סכימה או לשנות את הסכמות הקיימות), ובכך- להגיע לשיווי משקל. 

הגדרות מאת היינץ קוהוט וסיפורי חיים

כתיבת סיפורי חיים יכולה להיות דרך לארגן מחדש הרגשת ערך ומשמעות עבור האדם המספר ועבור אחרים. אין הכוונה לכתיבת סיפור חיים כדרך טיפול כאשר אובדת הרגשה כזו אלא לארגון המתרחש מעצם טיבם של היזכרות וחזרה לאחור במחשבות על העבר והבנת העבר. הבט נוסף המחזק את הרגשת הזולתעצמי בכתיבת סיפור חיים קשור בהבנת מערכות יחסים משלבים שונים בחיים. הצטברות של מידע והבנות על תקופות מהעבר יכולות בסיפור חיים להעלות את ערך העצמי.
דברים אלו נכתבו בתגובה לדבריו של קוהוט המובאים בהמשך

לפי קוהוט הסביבה המגדלת את התינוק, צריכה לסייע לו לחוש בעל ערך ומשמעותי עבור אחרים. היא אינה יכולה להסתפק בלהפוך אותו ליצור המתנהג באופן אנושי ומסתגל, כפי שפרויד טוען. היא צריכה לעזור לו לחוש מחובר וקשור לבני אדם. האדם תמיד קשור בסביבה ותלוי ביחסיו עם הסביבה, ואופי יחסים אלה מגדיר את הלכידות של העצמי ואת מידת התפתחותו הרגשית. יחסי זולתעצמי בריאים מתאפיינים במכווננות של הדמות המטפלת, המספקים את צרכי זולתעצמי ארכאים. 

• היינץ קוהוט הגדיר מחדש את המושג נרקיסיזם. זו תחושת ערך עצמי מאוזנת, הנמדדת גם על פי אופי היחסים עם הזולת המתבטאים בעוצמת ההשקעה שלנו בזולת ומידת הטוטאליות של חוויות הערך העצמי. פרויד הגדיר את הנרקיסיזם במושגים של הכוון האנרגטי, של השקעת האנרגיה הליבידינאלית. במצב הראשוני האנרגיה מכוונת לעבר עצמי, עם תחושת כל יכולות. כאשר זה לא מספיק, התינוק מפנה אנרגיה כלפי חוץ, לאובייקט, על מנת לחפש סיפוק מוחשי. 

מסתורין בתחום יחסי משפחה תקינים

המושג "מסתורין" ופתרונו בתחום סיפורי חיים וסיפורי משפחה משקף שינויים ביחס לרגשות בין דורות. אנשים שהם בגילאי 50 ומעלה בשנת 2014 גדלו להורים שהעדיפו פעמים רבות לא לשתף בעברם את ילדיהם. המסתורין מסוג זה יכול להיות בתחום יחסי משפחה תקינים, לעתים מדובר במידע פשוט כמו הורה שהוריו התגרשו ולעתים במידע מורכב יותר כמו סב שהיה ביודנראט,

אב שנותק ממנו קשר מסיבות שהעיסוק בהן כואב למספרים, הורה שמחלתו העיקה על הקרובים המטפלים עד שאינם רוצים לספר את סיפורו, גירושים מכוערים,

כתיבת סיפור חיים יכולה להקל במעט על סוד משפחתי כזה. הדבר דורש אמון בכותב הסיפור. מי ששומע מהמספר יכול לשמש עד בלבד או גורם מאזן במקרים החיוביים.

כיצד ניתן לעודד היזכרות לצורך כתיבת סיפור חיים?

לכל אדם יש זיכרון ראשון בחייו, לעתים קשה לדעת אם זהו אכן הזיכרון הראשון. הבנת הרגש הטמון בזכרון ילדות וחיפוש הופעות של התנהגות הקשורות בו בהווה טומנת בחובה רבות.

רוב הזכרונות שלנו מהילדות קשורים בארועים שהשאירו חותם שלילי או מעורב, ילד שניסה לברוח מהגן על ידי טיפוס על גדר. נכשל כי הגננת הצליחה לעצור אותו זוכר לרוב את תמונת הימצאותו בטיפוס או את ירידתו. ילדה שהוריה השאירו אותה בחדר עם זרים מסיבות רפואיות זוכרת את מבטם כשהמשיכו להביט אליה בעודם הולכים אל הדלת.

הידיעה שהזיכרון יעבור לרשות הכלל ויפורש בדרכים "זרות" עוצרת את הדחף לספר ולשתף. השיתוף פותח מידע חשוב לכותב סיפור חיים ומקל על היזכרות בארועים מאוחרים יותר.

אמצעי הכתיבה בסדנאות ויתרונן

אמצעי הכתיבה המוצעים בסדנאות כתיבה מציעים לאנשים אפשרות לכתוב ולספר את קורותיהם ולקבל דרך אחרת של הקשבה. נשים וגברים שמתאספים כדי לכתוב יחד כותבים על העבר, על ההווה. נזכרים, כותבים ומספרים על חלום שחלמו, מחשבות, דאגות, רגעים של צער, רגעים של הנאה ושמחה, תחושות של שינוי.
הכתיבה מאפשרת לכל אחד למצוא בהדרגה את השונה והמיוחד בו.

דמויות מכוננות בחיינו ובסיפורי חיים

המושג דמות מכוננת מנסה לתאר אדם שהשפיע על אדם אחר בין שהתכוון לכך ובין אם לאו. הדמות המכוננת לרוב נעשית כזו לאחר פרק זמן, הבנת השפעתה נעשית ברורה לאדם שהושפע לטובה ממנה בעיקר לאחר מרחק מקום וזמן.

מקור החיבור שנוצר בין מי שאדם אחר השפיע למשך זמן ניכר וכך נעשה לדמות מכוננת אינו מובן לעומקו לפרט המושפע. ההשפעה של דמות מכוננת מאופינת בנוכחותה מעבר לזמן המפגשים איתו. דמויות מכוננות יכולות להיות בכל מצב בחיינו, קל יותר לשים לב לדמויות מכוננות בשלבים הצעירים בחיי אדם הן משום שצעירים קלים יותר להשפעה ונכונים לספוג דרכי חשיבה מגוונות יותר ממבוגרים והן משום ששינויים מובחנים ביתר בהירות בגיל צעיר.

אדם המספר את סיפור חייו יכול לגלות דמויות מכוננות שלא היה מודע להן ולהשפעתן, להבין את מקורות הרעיונות שהושפע מהם ולחשוב עליהם מחדש. זאת בין אם היה מודע להשפעה כזו לפני שהתפנה לכתוב את סיפור חייו ובין אם לא. קל יותר להתחיל מסע הבנה כזה לאחר שבראיונות לצורך כתיבת סיפור החיים מוזכרות דמויות שהמספר מודע להשפעתן. תהליך ההיזכרות בדמויות מכוננות מזוהות יכול לעורר מודעות להשפעות שונות והבנה מאוחרת של דמויות מכוננות נוספות לאלו המודעות לאדם.

קטע שנכתב בסדנת כתיבה לפרחי הוראה

סגירת מעגל: (גיל ההתבגרות)

   כשעליתי לחטה"ב מביה"ס היסודי חילקו אותנו להקבצות במקצוע האנגלית. עשו לנו מבחן שעל פיו נקבעה החלוקה להקבצה א והקבצה ב. מקצוע האנגלית הינו אחד המקצועות שאהבתי ביותר מהשנה הראשונה שהתחלתי ללמוד אותו בבית הספר היסודי. לכן, ציפיתי שלא תהיה כל בעיה בנושא ושאעבור את מבחן ההקבצות ביתר קלות. באותה שנה ראשונה בחטה"ב לרב תלמידי הכיתה היה קשה להסתגל למעבר מביה"ס היסודי לחטה"ב בין אם מדובר ברקע חברתי או לימודי חדש שאליו יש להסתגל.

    יום התוצאות שבו הקריאו את שמות התלמידים שיהיו בהקבצה א ובהקבצה ב הגיע.

כאשר הקריאו את רשימת השמות של הקבצה א ולא קראו בשמי הופתעתי מאוד, אך חיכיתי בסבלנות בתקוה שהשם שלי לא יופיע גם ברשימת התלמידים אשר יהיו בהקבצה ב. לאכזבתי הרבה שמי הוזכר שם. המורה שהיתה אמורה ללמד בהקבצה ב היתה אהובה עליי יותר מכל שאר המורים בביה"ס ולכן מצאתי נחמה בכך שאשאר ללמוד איתה. היא היתה נאה וכריזמטית, רהוטה ומקצועית, אנושית ובעלת חוש הומור. שמה הוא זהבית והיא גם היתה המורה שלימדה את כלל הכיתה עד לחלוקה להקבצות.

   באותו יום שקיבלתי את הבשורה המאכזבת, ניגשתי אליה ביאוש ושאלתי אותה אם חלה טעות ואיך יכול להיות שאני מופיעה בהקבצה ב?! היא התייחסה אל העניין ברצינות רבה ואמרה שגם היא מופתעת מכך היות והיא ערה ליכולות שלי במקצוע אך לאור העובדה שלא הצלחתי לעבור את הציון המבוקש לשם השתבצות בהקבצה א, לא אוכל להשתבץ שם כרגע.

עם זאת, היא הוסיפה ואמרה שאני חייבת לעשות את המירב על מנת להוכיח את האמת, כלומר, שאני ראוייה לשבת בהקבצה א באנגלית ועליי לנסות לעלות להקבצה א במהרה.

בנוסף, היא הבטיחה שהיא תסייע לי להגשים את היעד הזה שאליו שתינו שאפנו להגיע.

   יש לציין שזהבית שאפה תמיד לקדם את תלמידיה ואף להראות שרמתם היא הטובה ביותר כל עוד הם נמצאים במסגרת ההוראה שלה. היא דגלה בדיעה שלכל תלמיד יש יכולת ופוטנציאל וכאשר הם משתקפים בשטח הדבר מעיד גם על הוראה טובה. אף מורה עד לפני אותו יום ולאחריו לא הצליחה להחדיר בי מוטיבציה כשם שהיא הצליחה לעשות. ואכן, לאחר

כחודש מאותו היום שנודע לי כי אני בהקבצה ב באנגלית, עליתי להקבצה א בציון שעבר כמה תלמידים שהיו בהקבצה א ושובצו שם מלכתחילה.

   באותו החודש השקעתי את כל כולי. למדתי למבחנים באנגלית יותר מלכל מבחן במקצוע אחר אע"פ שהרגשתי שזה המקצוע שבו אני הכי שולטת. היעד הושג! עליתי הקבצה! חשתי גאווה כפולה ומכופלת לאור העובדה שהוכחתי לכולם את "האמת" כפי שכינתה זאת מורתי. הצלחתי להראות לכולם שאני באמת טובה במה שאני יודעת שאני טובה ואף יותר ממה שהצטייר על פני השטח לראשונה.

   אני חייבת למורה שלי תודה מיוחדת משום שכיום אני לומדת באוניברסיטה לתואר ראשון בהוראה ואנגלית. במודע או שלא במודע אני חושבת שלאותה מורה יש השפעה מסויימת על ההחלטה שלי בבחירת המקצוע שבחרתי ללמוד. אותו אירוע מציין איזו שהיא נקודת מפנה בחיי הלימודיים. ברבות הזמן במהלך לימודי במסגרת האוניברסיטאית פגשתי במורה זהבית במפתיע. מאוחר יותר הסתבר לי שהיא גם אמורה ללמד אותי קורס בלימודי השנה הראשונה שלי באוניברסיטה. מבחינתי היתה זו סגירת מעגל אירונית באופייה. זאת משום שבחרתי ללמוד אנגלית והוראה באוניברסיטה אולי בהשפעתה ואולי לא, ומאותו מקרה בחטה"ב ועד לרגע שבו פגשתי בה באוניברסיטה היתה השתלשלות מקרים מעניינת.

אותה מורה השתנתה מעט וסביר להניח שגם אני השתניתי אך רוח ההוראה שלה שכל כך

    אופיינית לה אשר גרמה לי להעריץ אותה, עדיין נשארה.

רפלקציה    

את הבטחון העצמי שלי לגבי העניין שאני חושבת שאני ראוייה להשתבץ בהקבצה א, קיבלתי על סמך העובדה שעד לאותה נקודת זמן הציונים שלי במקצוע האנגלית היו מ-90 ומעלה. על כן ה"מכה" היתה קשה במידת מה ואף יתרה מזאת-מפתיעה. אילו ציוניי באנגלית בעבר היו נמוכים, יתכן שלא הייתי מופתעת כל-כך והדבר היה נראה לי סביר והגיוני.

  למרות שאהבתי את המורה שלימדה אותי בהקבצה ב, שאפתי להיות בהקבצה א מהסיבה הפשוטה שבעתיד הציון שלי באנגלית יסלול לי את הדרך ולא האהבה שלי לזהבית. לכן, היה חשוב לי יותר להצליח בלימודים ולהיות בהקבצה א.

  כיום, כאשר אני לומדת אנגלית והוראה באוניברסיטה ישנם אלמנטים מסויימים באישיותה של המורה שלי לאנגלית דאז, שהייתי לוקחת איתי לשדה העבודה. עם זאת, אני מודעת ואף מרוצה מכך שיש לי אישיות אינדיוידואלית נבדלת כשם שלכל מורה ומורה יש. אני אהיה מורה עם מרכיבים אישיותיים משל עצמי שיתכן והושפעו במידת מה מזהבית

בחירות ושאלות לאיתור כותב סיפורי חיים

המידע שנאסף בסדרת ראיונות עם האדם שסיפור חייו נכתב הוא הבסיס לעיבוד סיפור החיים. תפקידו של הכותב לכוון את הראיונות לתמונה כוללת, מעניינת ומושכת לקריאה. תמונה שתיתן הבנה כרונולוגית והיסטורית של המרואין. כגון: ארועים מכוננים, דמויות מכוננות, נראטיב שעובר מדור לדור, תבניות מחשבתיות וביטויין בחיי המספר.

יחד עם זאת יכולים השניים להצליח במשימה המשותפת או למעוד בשלבים שונים בה. כדי להבהיר דרכים לברר את ההתאמה ההדדית מוצעת כאן דרך בדיקה.

כאשר אדם פונה לכותב סיפורי חיים כדי שיכתוב את סיפורו מתחילים השניים בהכרות. ההכרות כוללת "שאלות" המטרידות את שני הצדדים. המילה שאלות נכתבה במרכאות משום שלא מדובר בשאלות שמחכות לתשובה תכנית. מדובר בהבנות שכל אחד מהצדדים זקוק להן כדי שידע אם ביכולתו לצאת למסע המשותף עם האחר.

מוטב כי שני אנשים אלו, המספר והכותב ישאלו את עצמם כמה שאלות במהלך הפגישה,

המספר, מי שסיפורו עתיד להיכתב ישאל את עצמו שאלותה מרכזיות כגון: "האם ברצוני להיפתח לאדם שמולי"? "האם אוכל לתת בו אמון"? "האם אוהב את סגנון כתיבתו כשיעסוק בי ואיך אוכל לכוון את קצב עבודתו כך שיתאים ליכולתי להיפתח"?

הכותב, מי שעתיד לקחת על עצמו את משימת כתיבת סיפור החיים ינסה להבין אם יש בארועים שהמספר מזכיר בסיס לסיפור. לא כל רצף ארועים יכול להיבנות ולהיכתב באופן מרתק וסיפורי. במקרה שספק בידו מוטב שיבחן דרכים להציע טיוטות ויגדיר את תחומי השיפוט של המספר. אם ברור לכותב כי לפניו מקורות מעניינים ומתאימים לכתיבת סיפור חיים הוא יכול להציע דרך עבודה ולכוון את המספר לשהות שבה יבחן אם ברצונו לעבוד עימו בהתאם לדרך העבודה שהציע. כלומר, מספר ראיונות, תחנות עצירה שבהן יקרא המספר את הטיוטות שהכותב יגיש לו, היקף ההערות והתיקונים שסביר שיתאפשרו למספר וכו'

כתיבת סיפור החיים מחדש והוספת נקודות מבט "חיוביות" לחויה "שלילית"

מעטים המספרים שרוצים לחשוב על חויות לא נעימות בילדותם או בהתבגרותם בתכנון ובכתיבת סיפור חיים.  מספרים שחלק מסיפורם עוסק באי התאמה שחוו בינם לבין ציפיות הסביבה לא תמיד מודעים לעובדה שאי התאמה כזו היא תופעה הרווחת בישראל. במדינה שחלק מתהליך ההתהוות שלה נבנה על תרבות היחד נתפסו שונות או מיוחדות באופן לא חיובי. הדברים עברו שינוי מסוים. קל יותר להיזכר בחויות כאלו כחלק מארועים שעיצבו את סיפור החיים. להעמידן באור שונה מזה שהמספר חוה אותן כילד ולחוות אותן מחדש. החויה המחודשת קשורה ביכולתו של המספר לחשוב מחדש תוך כדי הכתיבה על יחסו לארועים. מדובר בתהליך הדורש התקרבות לזכרונות בלתי נעימים ושחזורם מנקודות מבט משתנות. הכתיבה יכולה להתרחש מספר פעמים כדי שעניין זה יתאפשר.

תפקידו של המתבונן בסיפור הסטורי

במדינת ישראל מרובת המלחמות, הטראומות והעליות משולבת ההיסטוריה בסיפור החיים האישי של רבים. זכרונות אישיים מארועים אלו יש לרבים ולכן לא מעטים האנשים המקלים ראש בערכו של סיפורם האישי ובחויה שהם עברו במסגרת ארועים אלו. מנקודת מבט כזו אנשים המתלבטים אם סיפורם או זוית מבטם ראויה להיכתב אינם ידעים שסיפורם יכול להוסיף נדבך בהוונה שתתפתח בעתיד על תהליכים אישיים ותרבותיים בהיסטוריה הישראלית. מוטב שאנשים שזוכרים ארועים כאלו ישאלו את עצמם על החויה האישית והקשר בינה לזכרונות הציבוריים מארועים כאלו. לעתים חשיבות תפקידו של אדם בארוע נמצאת ביכולת ההתבוננות שלו או במקום המסוים שהיה בו ולא עלה לפרסום. ארוע מנקודת מבטו כיום של כל יחיד והשפעתה על חייו היא חלק מהיווצרות תרבות.

קישור למאמר תהליכי הכתיבה של סיפורי חיים

http://www.reader.co.il/article/136735/

הראיונות שיוצרים את הבסיס לכתיבת סיפור חיים

כתיבת שיפור חיים מתחילה לרוב באיסוף מידע במהלך סדרת ראיונות עם האדם שסיפור חייו נכתב. הראיונות הם בסיס לעיבוד סיפור החיים. ניתן לכוון את הראיונות לתמונה כרונולוגית והיסטורית של המרואין וניתן לחפש הקשרים בינדוריים, רקע תרבותי שמשפיע על תפיסת העולם ומשתנה במעברים תרבותיים.

יש דרכים מגוונות רבות לבניית סיפור החיים כגון: ארועים מכוננים, דמויות מכוננות, נראטיב שעובר מדור לדור, תבניות מחשבתיות וביטויין בחיי המספר. 

הנראטיב וסיפור החיים

סיפורי חיים קיבלו מקום נרחב בתרבות הישראלית מזה כעשור. מלבד הגדרתם  כז'אנר חדש יחסית הנכתב לצרכים שונים הם מרחיבים את המושג נראטיב. הנראטיב משמש במובנים שונים לפי הקשרו והמובן שאנשים נותנים לו. החלק המעניין בו הוא היותו קו "עלילתי" של חיי אדם, סיפור של מקום או משפחה. המיוחד בנראטיב הוא שהמציאות או העובדות מקבלות מקום משני בהכרתו. החלק החשוב יותר כשמדובר בנראטיב הוא הסיפור שאדם בוחר לספר מבין החלקים השונים של חייו. או גילוי האופן שהארועים מסופרים, הזוית, הרגש המתלווה . בתהליך שחזור מסע החיים האישי, הזכרות ביכולות מן העבר, הבנת יכולות בתחומי חיים שונים. נשמר לרוב קו מסוים ורגש המספרים על המספר יותר מכל זכרונותיו. דבר דומה קורה לשילוב המסע האישי במצב ההיסטורי ובמקום התרחשותו ודרך העברת הסיפור לדורות הבאים. 

מה מספרות דמויות מכוננות בחיים ובסיפורי חיים

ההגדרה הפשוטה לדמות מכוננת היא אדם שמערכת היחסים איתו או הדוגמה שנתן השפיעו כל מספר סיפור החיים באופן זכור ומובהק. דמויות מכוננות קיימות במצבים רבים בחיינו, אנו נזכרים בהן אם נפגשים בהן או במישהו שהיכירן.

יש דמויות מכוננות שקיימות במחשבתנו ועולות למשמע הבקשה "נבה להיזכר בדמות מכוננת בחייך וספר עליה.

המספר ללא חשש וללא מאמץ מציג בלי שהתכוון לכך את עצמו כפי שהוא מציג את הדמות שהתבקש לדבר עליה. קשה שלא לשמוע בין השורות מה קיבל מהדמות המדוברת ומדוע השפיעה על חייו

מסיבות אלו חשוב לנסות לעסוק בדמויות מכוננות כחלק מכתיבת סיפור חיים.

בניית סיפור דרך שלבי היזכרות

סיפור בנוי ממוטיבים, מוטיבים בונים סיפור, זכרון קשה וזכרון טוב יכולים להיות תוצר של אותם מוטיבים. ארועים יכולים להיות סיפורים עצמאיים ויכולים להשתלב ברצף סיפורי חדש. העלילה יכולה להיות ידועה מראש אך תמיד תקבל שינויים קלים במהלכה,

גאוה משפחתית היא נושא לסיפור חיים אך הכותב סיפור חיים כדי להאדיר את משפחתו יצארך להקפיד על הגבולות הסיפוריים. הכותב סיפור חיים למען משפחתו יכול בין השאר להבין שהמשפחה אינה בדיוק כפי שחשב והסיפור מעניין אף יותר, אין משמעות הדבר שיש צורך לעצור בתהליך, התהליך יקבל איכות חדשה וההבנה שלו תשרת את המספר בין אם יבחר לספרה ובין אם לא. תהליך דומה יכול לקרות בתעוד קהילתי, אלא שבמקרה האחרון יש צורך להגיע להבנה בין מספר גדול יחסית של אנשים  המספרים סיפור קבוצתי מזויות שונות. לכידות משפחתית יכולה להקל בתהליכי הכתיבה ולקרב בני משפחה. הלכידות שיכולה להיבנות בסיפור קהילתי דורשת סבלנות ופיתוח הבנות ללא משיכה להבלטת אנשי קהילה שונים

היזכרות בארועים ובקטעי חיים לפני כתיבת סיפור חיים

רוב האנשים זוכרים ארועים מכוננים בחייהם, בין אם מדובר בזיכרון קשה או בזיכרון טוב

כתיבת סיפור חיים מעוררת צורך לזכור ולספר. הפניילה אדם מקצועי מזמנת למספר מפגש עם אדם ששומע לראשונה את סיפוריו ומתעניין בהם. לא פעם עייפים בני המשפחה מסיפורים שחוזרים על עצמם ואילו עבור כותב סיפור החיים זהו סיפור חדש ומעניין. מערכת יחסים חדשה כזו היא הזדמנות שבה חווה המספר מחדש את יחסו לארועים ומצבים שרוקמים את סיפור חייו. הזיכרונות והחוויות מן העבר עולים, נעימים יותר ונעימים פחות ונחווים מתוך פרספקטיבה חדשה. המאזין החדש יכול לתת לסיפור יותר מהקשבה פעילה שיש לה ערך מיוחד, ביכולתו לשלב בתהליך ההקשבה שאלות שיתנו למספר אפשרות להיזכר בפרטים חדשים בסיפורו. תפקידו של הכותב אינו מסתיים בהקשבה לסיפורים שהמספר זוכר ובהרחבתם. ראיונות שמעודדים את יכולת ההיזכרות במקומות ובטעמים מאפשרים למספר להעלות יותר קטעי זיכרון. הכותב יוצר את הפזל בין קטעים אלו ובונה סיפור תוך כדי בדיקת האיכות שלו ואמיתותו עם המספר.

הפרקספקטיבה החדשה יוצרת תנאים עבור המספר להבין מחדש את סיפורו. הבנה זו נותנת לעתים למספר הזדמנות לראות מוטיבים חוזרים ולהדגישם. לעתים כותב/ת סיפור החיים הם אלו שמציעים לחשוב על אזורי זמן שלא הוזכרו. בעקבות בניית הרצף מחדש מתארגנת עלילה, שאיש לא היה מודע לה לפני התהליך.

משפטי פתיחה לכתיבת סיפור חיים על מעבר תרבותי בשנות העלייה הגדולה

הספר הזה הוא סיפור שלי וסיפור על הקהילה שלי, על תקופה שהייתה, וכבר לא תחזור. ......................

ספר זה הוא הסיפור של חיי, אבל הוא גם הסיפור של הכפר שבו נולדתי וגדלתי. כל דף בספר מזכיר לי משפחה אחרת, כל תמונה מעוררת נשכחות. הספר מתאר את ילדותי, שהייתה מאושרת, אך לוותה בתקריות שונות של שנאה וגזענות, שהופנו כלפי הקהילה כולה. לאחר כמה תקריות קשות, החליטה משפחתי לעלות לארץ ישראל. .....

חיינו החדשים בארץ ישראל היו שונים בהתחלה...............................................

דברים רבים אירעו בתקופה זו, חלק מתושבי השכונה עזבו, והגיעו במקומם דיירים חדשים. אבל הקהילה שלנו תמיד נשארה חמה ומגובשת, למרות כל השינויים שעברנו............................................

כתיבת הספר העלתה בי זיכרונות רבים, טובים יותר ופחות..................................

סיפור חיים וכתיבתו על בסיס התבוננות חדשה

התבוננות בסיפור חיים מפתחת עלילה חדשה בסיפור חיים

במהלך כתיבת סיפור חיים הנעשה על ידי אדם מקצועי עבור בעל סיפור כלשהו חווה המספר מחדש את יחסו לארועים ומצבים שרוקמים את סיפור חייו. הזיכרונות והחוויות מן העבר עולים, נעימים יותר ונעימים פחות ונחווים מתוך פרספקטיבה חדשה. הפרקספקטיבה החדשה יוצרת תנאים עבור המספר להבין מחדש את סיפורו. הבנה זו נותנת לעתים למספר הזדמנות לראות מוטיבים חוזרים ולהדגישם. לעתים כותב/ת סיפור החיים הם אלו שמציעים מבט נוסף ובעקבות ההסתכלות מחדש נוצר סוג חדש של עלילה, עלילת ההתבוננות.

משפטים מעוררי אסוסיאציות וזכרונות בכתיבת סיפור חיים

 המשפטים הבאים יכולים להעלות במחשבתם של רבים אסוסיאציות המאפשרות המשך ויכולים שלא להעלות דבר. מי שמתעניין במשפטים או באסוסיאציות שהם מעלים יכול להמשיכם בכתיבה ויכול להמשיכם בדיבור. זו אחת הדרכים לאחוז בקצוות של סיפור החיים ולמצוא כיצד להרחיבו.

תהיי ילדה טובה.......

פעם היו ימים מאושרים בחיים שלי ושל משפחתי.............

התקשרתי אלייך כדי לבקש סליחה....................

המשפט הזה היה כמו עשרת הדיברות בשבילי..."

זה כל כך לא צודק......................

את אימוניי בהוראה/ספרות/ אני עושה

בכיתה בה לומדים מספר תלמידים עולים חדשים

.

חזרה למקום ממנו צמחנו בסיפור חיים

טיבו של העולם הדיגיטאלי שהוא משתנה במהירות ומעמיד את חשיבותה של הספרות הכתובה במקום חדש. העולם הדיגיטלי ממריץ את מרוץ החיים שבו אנחנו שוכחים פעמים רבות לעצור, להביט לאחור ולהיזכר במקום ממנו צמחנו. לעיתים קרובות אנחנו שוכחים שכדי להגיע אל המקום בו אנחנו נמצאים היום עשינו דרך ארוכה ומפותלת.

הסתכלות והיזכרות דרך כתיבה על מסעות שעשינו מוסיפה רבות. מסעות חיים, פרקי זמן נטולי עשייה ורבי משמעות ועמידה על פרשת דרכים.

אף פעם לא מאוחר מידי לחלוק עם אחרים סיפור חיים אישי, זו דרך הכרות מיוחדת ואפשרות להנחיל לדורות הבאים את המורשת המשפחתית הייחודית שלכם ולהעניק להם שורשים. 

תיעוד וכתיבת ביוגרפיות, זכרונות, ספרי חיים וספרי זכרון הם אחת הדרכים לעשות זאת.

מערכת היחסים בין כותב סיפורי חיים למספר

המשימה המורכבת של כתיבת סיפור חיים עבור אדם אחר המספר את סיפורו כוללת תכונות אישיות וכישורי הקשבה, תאור וכתיבה. במערכת היחסים הנרקמת בין השניים דרושה הבנה של חלוקת התפקידים, גמישות ויכולת להבין שספר הוא תוצר של טיוטות רבות.

המושג "כימיה" ההכרחי כל כך בין הכותב לאדם שמספר את סיפור חייו אומר הכול ולא כלום גם יחד..מערכת היחסים הנרקמת בין הכותב לאדם שסיפור חייו נכתב צריכה להתבסס על אמון. אמון כזה לא נרכש ביום אחד.

בחלק מהמצבים נכנס המספר למצב שבו הוא מרגיש חשוף. עולמו הפנימי, כאבו וצערו יוצאים מתחומו ומשליטתו. תפקידו של כותב סיפור החיים הוא לאפשר למספר בין השאר לחוש מוגן, עליו להיות אמין לחוויה של מישהו אחר ולחוות את הסיפור מנקודת מבטו של המספר. תפקידו להבין את נקודת המבט של המספר וביכולתו להציע לאחר זמן להוסיף מבט על המבט שכבר קיים בסיפור אך לא לנסות לעצבו בתהליך ההקשבה אליו בפעם הראשונה.