ניתן לחלק את תהליך כתיבת סיפור החיים למצבים
צפויים ולמצבים בלתי צפויים. המצבים הצפויים הם מידע שהמספר עסוק בו במחשבתו ורוצה
להעלותו על הכתב. הוא מודע לכך שיהיו שינויים מעטים באופן הארגון שהכותב יתן לתוכן
המסופר ומתכנן כיצד יתמודד עם שינויים כאלו.
המצבים הבלתי צפויים הם האפשרות
שהכותב/ת ירצה להתקדם לאזורים בחייו של המספר שהמספר אינו מודע להם או אינו רוצה
לעסוק בהם.
המספר מודע באופן חלקי לאי נעימות
הצפויה לו אם יפנה כותב/ת הסיפור למקומות שאינו רוצה לזכור. משלב זה ביכולתו לבחור
בין שתי אפשרויות: להחליט ברגעי אמת מה ברצונו לעשות או להחליט מראש שלא יאפשר
ראיון על נושאים שאינו מעונין לגעת בהם,
האסטרטגיה האחרונה דרושה לאנשים
שפרטיותם חשובה להם יותר מכל, אנשים שמעדיפים לא לכתוב סיפור חיים כי אינם רוצים
להיתקל בבלתי צפוי. ההצעה לקבוע את הגבולות מראש באופן שיהיה חלק מההסכם עם הכותב/ת
תאפשר להם לעשות מעשה שהם דוחים מסיבות שוליות, סיבות הניתנות לפיתרון. החלטה כזו תשחרר
אותם מנטל מסוים ותאפשר להם חופש פעולה וחויה חיובית.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה