עטרות, מושב עובדים מצפון לירושלים זכור לי ככפר קסום ויפה מוקף שדות
וכרמים, הרים והרבה כפרים ערביים מסביב. המושב נוסד בשנת 1919, תאריך מדויק אין.
משערים שזה היה בסוף דצמבר. המייסדים סיפרו ששמעו את פעמוני הכנסיות מרמאללה,
המצלצלים לכבוד חג המולד.
אבי, שנקרא בשם משפחתנו – אולשה, היה בין שבעת חברי הגרעין שעלה לעטרות.
בתחילה גרו בכפר הערבי קלנדיה ולאחר מכן עלו אל ראש הגבעה והתיישבו על אדמתם –
עטרות.
בשלוש השנים הראשונות הם חיו במסגרת קיבוצית ואחרי כן עברו למסגרת מושבית.
אמי, – יפה, שנקראה בפי כל שיינד'לה, הייתה ממייסדי קיבוץ קרית ענבים והושאלה מהקיבוץ
להיות המבשלת לשבעת הרווקים בעטרות. האהבה פרחה והורי היו הזוג הראשון שנישא
בעטרות. הם שוכנו אחרי מחיצה בצריף העץ הארוך שבו גרו כל האחרים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה