שימוש בפתיחות כאמצעי לעודד כתיבה דרוש בעיקר במסגרת
סדנאות כתיבה ופחות במהלך כתיבת סיפור חיים. יחד עם זאת פתיחות הן דרך לעידוד
זיכרון חזותי המעביר אנשים היזכרות במצבים רגשיים. או ברגשות שחזרו במהלך מצבים
דומים. מבוגרים יכולים להיזכר בחוויות חברתיות מהילדות אם ישחזרו את ההרגשה או
התמונה של עצמם מתקרבים לקבוצה, חוויות כמו טקסים שהיו כרוכים בשעת החזרה הביתה
מבית הספר או תשומת לב לטקסים שחסרו דרך השוואת משפחת המוצא למשפחת השכנים.
דוגמאות לסוג כזה של פתיחות יכולות להיות:
"היא תמיד עמדה עם הגב לדלת כשחזרתי הביתה, העיסוק
בכיריים הבטיח שאוכל חם יוגש אך לא הבנתי למה לא יכלה להסתכל עלי עד שהתישבתי
לשולחן"
"כל בוקר כשעליתי בשדרה של הפיקוסים בדרך מתחנת
ההסעה לבית הספר ניסיתי ללכת לאט ככל האפשר"
"תמיד אהבתי את שמה ואף קיניתי בו, הוא ביטא קלות
שהייתה בתנועתה וקסם שלא הכרתי..."
"שמו של אברם שונה על ידי אלוהים לאברהם, שמה של
שרה שונה לשרי ויעקב נעשה ישראל, עוד שינויי שמות פגשתי במקרא וגם במהלך חיי
הקצרים ולמרות זאת לא......."
"אנשים לא מעטים ממשיכים להיות עסוקים בשמם גם
בגיל מבוגר, מנגד, בקצהו השני של הרצף נמצאים אלו שמאז ומעולם היו מרוצים מהשם
שניתן להם."
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה