עולם הדיגיטאלי העתידני שלנו משתנה בכל
רגע, בכל דקה. בתוך המרוץ של החיים אנחנו שוכחים לפעמים לעצור, להביט לאחור
ולהיזכר במקום ממנו צמחנו. לעיתים קרובות אנחנו שוכחים שכדי להגיע אל המקום בו
אנחנו נמצאים היום עשינו דרך ארוכה ומפותלת. נטלנו סיכונים שבגיל מבוגר שבו לרוב
אנשים לא נוטלים ועמדנו בפני סכנות. פעמים רבות היו אלו הורינו שנחלצו מעוני, מרעב
או מלחמה. את כל אלו אנחנו שוכחים בחיי היום יום. הילדים והנכדים יודעים פחות.
בשבילם העבר וההיסטוריה המשפחתית הם עולם סגור ונסתר – עולם נשכח. הנכדים והנינים,
הדורות הצעירים זקוקים לידע המופלא הזה, לשורשים המשפחתיים שלהם,
שמי סמדר נבו. אם לשלוש בנות, זוגה של....בת של... כותבת סיפורי חיים, מטפלת בשיטת פאולה הבלוג שלפניכם מתאר את ניסיוני בכתיבת סיפורי חיים ואת כתיבתי האישית. העניין שלי בתהליך כתיבת סיפור הוא לגלות את הסמוי ולהדגיש את הגלוי. הקושי לספר על עצמי מוכר לי מחיי, כשאני מראיינת אנשים כדי לכתוב את סיפור חייהם אני מרגישה שהתקרבות לחייהם משחררת אותי ואותם להבין מחדש מה חשוב ומה לא חשוב בחיים באשר הם. כתיבת סיפורים שלי ושל אחרים גילתה לי דרך תקשורת מיוחדת
יום ראשון, 8 ביוני 2014
למה לספר סיפור חיים
תוויות:
אידיבידואליות,
בין דורות,
דור חדש,
דיגיטלי,
מלחמות,
סיפור חיים,
עולם נשכח,
עוני
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה