שמירת הספר וגניבתו ומאלי מציל את הספר

סיפורו של הזר כה הרשים את המלך עד שציווה להעלות אותו על הכתב ולכורכו בתוך ספר עב כרס. הספר הוצב בתוך גומחה מיוחדת לדבר בבית גנזיו ונשמר על ידי אנשים חמושים יומם ולילה. המלך הזקן מת, וכובש ברברי החריב את ממלכתו. בהתפרצו לבית גנזיו של המלך ראה האיש את הספר במקום הכבוד שהוקצה לו וחשב לעצמו: 'ספר זה חייב להיות המקור לאושרה ושגשוגה של הארץ.' הוא אמר בקול רם: "הורידו את הספר וקראו אותו לפני בשפתנו." אך כובש זה, על אף עוצמתו הפיסית, היה בור ועם הארץ והוא לא למד דבר מן המלים הכתובות בספר. הברברי הורה להשמיד את הספר, אך המתרגם שלו, ששמו היה מאלי, זכר את תוכנו. הודות לפועלו נמסרה התורה והגיעה אלינו. מאלי פתח חנות. הוא הציג עותקים של ספר הספר למכירה. איש לא הורשה לפתוח את הספר בטרם שילם שתי מטבעות זהב תמורת העותק. אחדים למדו את השיעור שבספר ושבו ללמוד עם מאלי. אחרים דרשו את כספם חזרה, אבל מאלי אמר תמיד: "אינני יכול להשיב לכם את כספכם בטרם תשיבו לי אתם את מה שלמדתם מן העסקה, כמו גם את הספר עצמו." אחרים שביכרו את הצורה על פני התוכן הפנימי, קראו למאלי רמאי. אבל מאלי אמר להם: "לאורך כל הדרך חיפשתם רמאים, על כן אתם מניחים כי כל מי שנקרה על דרככם הוא רמאי."