כתיבת העבר להעצמת העתיד

סיפור סיפורים נחשב צורך בסיסי של האדם. הסיפור מעצם מהותו הוא אמצעי להעברת מסרים, לתקשורת ולביטוי עצמי ומשמש את המין האנושי כצורת יסוד ליצירת משמעות. מטבעו של סיפור החיים שהוא פותח בפני כותבו שכבות ושלבים בעברו שאין לו קשר רצוף עם קיומם ומאפשר הבנה של מוטיבציות, בחירות והחלטות העולות מן הסיפור. עולמם הפנימי של מבוגרים ונסיונות חייהם הקודמים כילדים, כאנשים צעירים –במרחבים מגוונים ובהקשרים תרבותיים שונים יכולים לשמש הן להיזכרות מעניינת בפרקים חשובים מחייהם, הן לניתוח ותובנה מעמיקה של החלטות שעשו בחייהם, או לזהות קונפליקטים בהווה. כמו כן הוא משמש כדרך לארגן את העבר וההווה לתמונה אחת. זאת בין אם הדברים מסתכמים כסיפור בעל רצף אחיד או כקטעים המהווים בסיס ליצירת סיפור חיים.