קטע שנכתב במסגרת סדנת סיפורי חיים שהנחיתי

ההחלטה שלי להיות ישראלית בכל רמ"ח איבריי- יתכן שנובעת מהצורך הבסיסי שבי להשתלב ולהסיר מדרכי מכשולים שימנעו ממני הזדמנויות בעתיד.

אך האם הפרקטיקה היא הגורם היחיד שהוביל אותי להשקיע מאמצים כה רבים, או שאולי במקביל עברתי תהליך נפשי שגרם לי לנתק ,בברוטליות כמעט, את הווייתי כ"רוסייה".

אומרים שאינטואיטיבית, אדם שקם מכסא אחד ומתכוון לעבור לכסא אחר- המחשבה הראשונה שנכרת במוחו היא האם הוא מוכן לוותר על מושבו הקודם.

ההחלטה שקבלתי לקום מהכסא הקודם, עם כל ההחלטיות שבאמצעותה היא נעשתה,  צפה ועולה לנגד עייני מפעם לפעם, ועמוק בפנים הייתי רוצה ששני הכסאות יתלכדו ויתמזגו לספסל אחד המשלב את היתרונות של שני הכסאות.