נושא מרכזי בכתיבת סיפור חיים

אנשים רבים משוכנעים כי חייהם אינם ראויים לספר או לכתיבת סיפור חיים. הצורך לספר אינו מצוי בהם ולכן קשה להביאם לשקול אפשרות זו. אלא שפעמים רבות יש צורך משפחתי בקיומו של ספר שהאדם הקרוב לגיל פרישה או נמצא אחרי פרישה עומד במרכזו. למצבים כאלו ברצוני להציע הבט כלל חברתי על כתיבה נושאי הכתיבה יכולים להיות מוגדרים מראש על פי העניין האישי של כל כותב/ת, נושאים המוכרים כמטרות כתיבה ידועות מראש הם: אמהות ושילובה בהתפתחות מקצועית. הגדרת המוטיבציה לבחירה בתחום מקצועי, התרוקנות הקן המשפחתי, פרישה לגמלאות, כתיבה הסטורית, כתיבה יישובית-הסטורית למטרות תיעוד קבוצתי. ועוד נתיב הכתיבה יכול לסייע לאדם להתחיל ולבחון אם יש לו רצון לספר, בין אם בחרו הכותב/ת בהגדרה מחדש של ייעודם המקצועי או בשאלות של שייכות קהילתית ובין אם העדיפו לראות את סיפורם כסיפור היסטורי המיועד לדורות הבאים. לחומרים אותנטיים המתאימים להווה אין תחליף וכאלו יש לכל אדם. מטרת הסיפור תוגדר על בסיס המשותף לחומרים השונים שיעלו מן הקטעים הקצרים ומתוך בחירות המספר/ת.