יום שבת, 7 בדצמבר 2013

מתוך "ספר הספר" אידריס שאה – מורה סוּפי (חלק מהחומר בבלוג זה נלקח מהאתר של ד"ר יואל פרץ מאוניברסיטת בן גוריון שאסף סיפורי עם ופולקלור)

אידריס שאה (Idries Shah) הוא מורה סופי שבא למערב לפני שנים רבות והתיישב בלונדון. הוא הקדיש את חייו להפצת התורה הסופית – תורת החסידות של האיסלאם – בעולם המערבי. הוא עשה זאת על ידי הרצאות, מפגשים ושיחות, ועל ידי ספרים. כמעט בכל ספריו כלל סיפורי עם ממגוון מקורות מתוך כוונה להביא רעיונות פילוסופיים ודתיים בלבוש ספרותי. בהשתמשו בסיפור העממי ככלי לבטא בו דברים היוצאים מן הלב ונכנסים ללב, ממשיך הוא מסורת ארוכה של מורים שגילו כבר לפני מאות בשנים את כוחו וישירותו של הסיפור העממי. אחד מספריו קרוי 'ספר הספר' (The Book of the Book, The Octagon Press, London 1996)1969))). ספר זה יצא לאור בלבוש מהודר בכריכה קשה ומכיל 268 עמוד. מאתיים חמישים ושנים מן העמודים ריקים ורק ששה עשר מכילים טקסט. מדוע? זאת תבינו כאשר תקראו את התרגום המלא של הספר המובא פה לפניכם. אין זה סתם קוריוז. הספר כתוב בלשון תמציתית ללא נופך מיותר ומביע רעיון עמוק שכדאי להקדיש לו מחשבה. ספר הספר הדרוויש שהיה למלך היה פעם דרוויש שראה את האמת. הוא החליט שעליו להיות בעל השפעה בעולם הרגיל בטרם יקשיבו לו אנשים, על כן רתם את כל כוח ריכוזו למשימה של השגת סמכות נראית לעין. במהלך השנים הפך הוא למלך. אחרי ששימש זמן מה כמושל הגיע הדרוויש למסקנה שאנשים אינם חפצים בדרך הוראתו. הם נראו כמקשיבים לו, אך הם עשו זאת רק בתקווה לגמול או מאימת העונש. למלך הדרוויש היה חסר כלי שבאמצעותו יוכל ללמד. איש לא בא אליו עד אשר היה כבר כמעט בסוף ימיו. הזר הלבוש בירוק יום אחד, במהלך מסע ציד, בעת שישב המלך המזדקן לנוח, ניגש אליו זר לבוש בירוק. הוא ברך את המלך לשלום וסיפר לו סיפור, את הסיפור הזה - מעשה הספר. בפרק הבא מתחיל מעשה הספר.

אין תגובות: