הימור עם השטן

באותו לילה הזמינו שוב את השטן לארוחת ערב - הלא יכלו לערוך כרה אמיתית משיירי הפיקניק שנותרו פזורים סביב הקבר. השטן לא נזקק לשידולים. למעשה, עכשיו שגילה את שלושת הקדושים הזקנים, ממילא התכוון לשהות אצלם ולשמוח לאידם לעתים תכופות ככל האפשר. הוא כבר חידד את לשונו בכוונה לספר להם כמה קטעי חדשות מזוויעות במיוחד כאשר השלושה עצרו אותו עם הצעה מפתיעה: "האם היית רוצה להמר?" השטן הוא כמובן זה שהמציא את ההימור, אף על פי שהחשיב אותו לאחד מהישגיו הפחותים, והיה גאה - גאווה הייתה אחד מהישגיו העיקריים - בכך שהם מבקשים לשחק את משחקו שלו. מה שקסם לו יותר מכל היה הביטחון שהוא יהיה המנצח, שכן לאיש מהם לא היה ניסיון רב בהימורים וקרוב לודאי שלא ידעו כלל את מלאכת הרמייה. הוא היה מוטרד קמעא מן העובדה שככל הזכור לו כל אחד מהם כבר ניצח אותו בעבר, אך דבר זה רק הגביר את תשוקתו לנצחם והפך את הצעתם למושכת עוד יותר. וזה היה ההימור: 'השטן לא יוכל להציג להם שאלה שאין ביכולתם להשיב עליה, אף לא יוכל להשיב לשאלה שהם יציגו לו'. אם ינצח ינטשו את קברם. אם יפסיד יצטרך הוא להסיר את השפעתו מהאזור (זה אולי נראה כעונש של מה בכך, אך הקדושים ידעו שהבורא לא ירשה לעולם התערבות רבה יותר במאזן הכוחות עלי אדמות; בעצם הוא חשב את השטן למועיל למדי במקרים מסוימים).